דילוג לתוכן הראשי

גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים

אל קוראי העלון, חברי הקיבוץ שלום רב !
ברצוננו לחלוק עמכם מקצת מהפעילויות המתרחשות כיום בגבעת חביבה.

גבעת-חביבה נקראת ע"ש חביבה רייק הצנחנית הארץ ישראלית, חברת קיבוץ מענית, שצנחה בשנת 1944 מאחורי קוויי הגרמנים , נלחמה ביערות סלובקיה בשם העם היהודי, נתפסה והוצאה להורג. לאחרונה הוצבה בגבעת חביבה אנדרטה לזכרה בעיצובו של אדריכל  חיליק ערד (מקיבוץ סער).
המבוגרים מבינינו זוכרים את גבעת חביבה "כסמינר המרכזי של הקבה"א השומר הצעיר".שהיה מקום להכשרת קאדרים , לתפקידים השונים בקיבוצים, בו היו מתקיימים סמינרים תקופתיים רבים ומגוונים, לפני הצבא ולאחריו. סמינרים להכשרות מקצועיות בתחומי הקיבוץ. סמינרים תנועתיים של תנועת השומר הצעיר מהארץ ומחו"ל.  קורסים שונים בתחומי ההשכלה , והעיקר המקום בו גובשה התשתית הרעיונית, פוליטית ואידיאולוגית של הקבה"א ומפלגת מפ"ם. בגבעת חביבה ישב סגל מורים קבוע שעסק בהוראה ומחקר.
קמפוס גבעת חביבה הכיל בתוכו מגורים וכיתות לימוד כך שהבאים אליו יכלו לשהות בו ימים כלילות. גבעת חביבה הייתה לכור ההיתוך של אנשי הקבה"א. מקום בו צעירים, עולים חדשים, נקלטים, חברים מהשורה ואף קשישים  השכילו דעת בתורת הקיבוץ בפרט והרעיון השיתופי, והסוציאליסטי ככלל.
עם ההפרטה הגורפת והשינויים בקיבוצים, בעקבות משברים כלכליים וחברתיים בקבה"א, הופרטה גם הגבעה, והקמפוס (חדרי המגורים, חדר האוכל ) על ניהולו וארגונו נמסר לחברת תפעול חיצונית שתפקידה למצוא את המסגרות הלומדות שיאכלסו את הגבעה. כיום פועלת במסגרת הגבעה שלוחה של "האוניברסיטה הפתוחה" , כמו כן מתקיימים בה קורסים חינוכיים ולימודיים במסגרת צה"ל, הגדנ"ע, קבוצות נוער מהארץ ומחו"ל,  קבוצות ספורט ואמנות ואף קבוצות מהמגזר הדתי. הכול טוב וכשר , העיקר שהקמפוס יהיה מלא...
עם איחוד התנועה הקיבוצית נשארו בגבעת חביבה בשליטת "חבצלת" (קרן למוסדות תרבות וחינוך של הקבה"א),  הכיתות, והמבנים המרכזיים שבהם מתקיימת פעילות בכל ימות השנה שמופעלת באמצעות צוותי עבודה ומחקר מקצועיים.
פועלת הגבעה תחת מטריה מרכזת שבראשה עומדת הנהלת הגבעה (מנכ"ל, דובר, גזברית ומנהלת הקמפוס) והיא זו שמאצילה מסמכויותיה התקציביות והארגוניות על שאר המסגרות הפעילות שמהוות במשותף את ההנהלה הרחבה של גבעת חביבה (הנהלה פעילה, רכזי תחומי הדעת, ונציג שלוחת סחנין). הנהלה זו קובעת את התכנים עליהם מושתתת הפעילות השייכת לששת "תחומי הדעת" שבגבעה.
הפעילויות ככלל עובדות תחת חזון קהילתי שיתופי של ישובי האזור עליו חתומים מנכ"ל גבעת חביבה (חגי הלוי),  ראש מועצה מקומית כפר יונה -כרכור (חיים געש) וראש המועצה המקומית של כפר קרע (נזיה מסארווה). "האמנה לפרויקט הקהילות" נפתחת בהצהרה: "אנו החתומים מטה נפעל יחד ליצירת היכרות הדדית ועשייה משותפת במטרה לקדם את קירוב הלבבות והשכנות הטובה".  בהמשך נאמר: "אנו מצטרפים לגבעת-חביבה, על צוותה וניסיונה רב השנים בהובלת תהליך זה במגוון מישורי החיים, חינוך, תרבות, עבודה קהילתית, אומנות ועוד. אנו כולנו מחויבים ומתחייבים לשיתוף פעולה והשקעת מאמצים למימוש מטרות אלה" (ינואר 2011).  האמנה הקהילתית  מדברת על שיתוף פעולה בין קהילתי, מתוך רצון אמיתי לפרק זרויות וליצור הכרות בין קהילתית מתוך כבוד ועניין הדדי.  אזור הגבעה מאוכלס בעיקרו בין יהודים לערבים, כך שמטבע הדברים הפעילויות מתקיימות בין המגזרים.
ששת תחומי הדעת הם:

חינוך- תחום זה מפעיל שלוש מסגרות הפועלות לאורך כל השנה. "מפגשים" , "עיניים אחרות"  ו"י.מ.י" (ילדים מלמדים ילדים). אלפי תלמידים , יהודים וערבים שותפים לפעילויות החינוכיות והיצירתיות האלה. חייבים לציין שהמוטו של המפגשים הוא הכרה הדדית בנרטיב ההיסטורי של כל לאום ולאום.

העצמה-   קורסים למבוגרים, לנשים ולגברים  שמטרתם  בניית מנהיגות פעילה ומשפיעה במסגרת קהילתית. קורסים אלה מיועדים כיום רק לאוכלוסיה הערבית. במסגרת הקורסים השונים מתקיימים קורסים ללימודי השואה, לעבודה סוציאלית, לתקשורת ומנהיגות מקומית.

 3 שפות- לימודי ערבית למזרחנים,למעוניינים, לימודי ערבית לסטודנטים מחו"ל.  בעתיד מיועדים להרחיב את הפעילות לשפות נוספות.

 4 יישוג ותקשורת- הפצת רעיונות הגבעה בציבוריות העולמית. נערכים קורסים של הכרות  של יהודים ושאינם יהודים הרוצים להכיר את ישראל הפרוגרסיבית באמצעות גבעת-חביבה.

מחקר – כולל בתוכו את ארכיון הקבה"א השומר הצעיר, וגופים פוליטיים הקשורים לקבה"א. כחלק מהארכיון פועל יד יערי, מרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר, המקיים פעולה מחקרית הכוללת  הוצאה לאור של ספרים העוסקים בהיסטוריה של תנועות הנוער ובעיקר של תנועת השומר הצעיר לדורותיה. במסגרת יד יערי פועל מוזיאון השומר הצעיר, בו תצוגה היסטורית על התנועה החינוכית. קיים מרכז הנצחה לנופלי הקבה"א כחלק מהמרחב המוזיאלי.

6 מרכז אומנויות - מרכז אומנותי ויצירתי, פעיל  לאורך כל השנה. מתמחה  בתחום הקרמיקה האומנותית, ובארגון סמינרים תקופתיים לאומנות ויצירה. במסגרת המרכז , גלריה פעילה לאמנות . המרכז מספק סיוע יצירתי לפעילויות השונות המתקיימות בגבעה.

שלוחה מרכזית וחשובה של גבעת חביבה פועלת בצפון ב"סחנין" (בניהולו של רזאל) . בשלוחה לומדים אלפי תלמידים רובם מהמגזר הערבי והבדואי שבצפון,לפי החזון המשותף הקהילתי של הגבעה.

מבחינה ארגונית וניהולית מקור הסמכות המשפטית היא בידי "חבצלת". לתכני הפעילות ולניהול התקציבים אחראים המנכ"ל וצוותי החשיבה והעבודה של "תחומי הדעת".

יניב שגיא מנכ"ל גבעת חביבה  מאמין ששיתוף הפעולה האזורי המתקיים בגבעת חביבה יהווה מודל לחיקוי ולמידה בעוד אזורים בארץ, כל אזור בהתאם להרכבו הדמוגראפי.
עזרת גבעת חביבה על ניסיונה ואנשיה, ניתנת מראש למעוניינים.
אנו מנצלים את ההזדמנות שניתנה לנו להופיע בעלון כדי ליצור קשר  פעיל עם קיבוצי האזור. חברים המעוניינים לבקר בגבעה , בקבוצות או כיחידים מוזמנים לפנות. כמו כן נשמח לקשר אישי עם אלה החושבים שביכולתם לתרום מזמנם ומכישרונם לפעילויות השוטפות המתקיימות בגבעה. חשובה לנו השתתפותכם הפעילה , כחלק מהרעיון בו תושבי האזור לוקחים חלק בפעילות המתקיימת בגבעת-חביבה.

ולסיום, לאחר חבלי לידה ארוכים מגיע לתחומי הגבעה, גרעין "אמיתי", שהוא גרעין בוגרים של השוה"צ. בגרעין כ – 30 חברים בגילאי שלושים. הגרעין ימוקם בתחומו הדרום מזרחי של מתחם הגבעה. חברי הגרעין יגורו ב- 6  קרווילות,  בשטח אוטונומי שהוקצה לגרעין ויתפרנס בעיקרו מפעילות חינוכית.
הגעתו של הגרעין לתחומי הגבעה יוסיפו צבע חלוצי חיובי לפעילות המתקיימת.

                                              
                                                                רשם:     יובל דניאלי

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .